שוק לכל העיר
תחילה — בזאר ספונטני לעניים, ובהמשך — ה«שוק העממי» הסובייטי האגדי.
הבזאר הצארי
הבזאר צמח באופן ספונטני לצד הכיכר בשנות ה-1840 ופעל בהתאם לצורכי התושבים העניים ביותר — ללא חנויות מותגים ובתי מסחר גדולים. כאן נמכרו ירקות, פירות ותוצרת חקלאית.
הסחורה הובאה בשיירות גמלים, בעגלות נמשכות בחמורים ובתאואים. בשנת 1903 פונתה הכיכר מן המסחר החקלאי, ובשנים הסובייטיות הראשונות נסגר הבזאר סופית.
ה«שוק העממי» הסובייטי
בברית המועצות לא הבזאר הישן הוא שהקנה לקובינקה את תהילתה אלא הרובע עצמו: כאן מכרו מתחת לדלפק סחורות מבוקשות וזרות — מדגים טריים ונעליים אופנתיות ועד מכשירי חשמל ביתיים, בכל שעות היממה.
למקום הייתה מוניטין של מבוך על «חוקיו הבלתי כתובים», קשה לחדירה לזרים. השתמרה בדיחה אופיינית: סוחר היה לובש על גופו שלוש פרוות בבת אחת כדי לא להיתפס.
מה יש כיום
הבזאר ההיסטורי והכיכר ככאלה לא נותרו — במקומם משתרעת כיכר פיזולי. ה«שוק העממי» הסובייטי איבד את משמעותו עם היעלמות המחסור.