מיזם מיוחד שנוצר בתמיכת פורטל החדשות היהודי · אנו אוהבים בכל לב את אזרבייג'ן — מולדתנו, אנשיה, תרבותה, ההיסטוריה שלה והמגוון הייחודי שלה.
היסטוריה

מכיכר הבזאר ועד ימינו

כיכר ורובע שצמחו מחוץ לחומות באקו העתיקה במאה ה-19.

ההיסטוריה של קובינקה היא בראש ובראשונה ההיסטוריה של הכיכר שהעניקה לרובע את שמו, ושל הבזאר הספונטני שלצדה. אלה ציוני הדרך העיקריים שלה לפי מקורות חוקרי המקום.

מניין השם

השם נגזר מכיכר קובה. לפי מחקריו של האדריכל-היסטוריון שמיל פתולייב, הוא קשור לעיר קובה שבצפון המדינה — דרך הסוחרים שהגיעו משם לסחור, ודרך נתיבי המסחר מן האזורים הצפוניים. לפי גרסה אחרת, הכיכר נקראה על שם רחוב קובה שראשיתו הייתה כאן.

מניין השם רווחת הדעה כאילו הרובע נוסד בידי מהגרים מקובה. במקורות מהימנים הדבר אינו מתועד — זוהי אטימולוגיה עממית ולא עובדה מבוססת.
שנות ה-1840
כיכר הבזאר (כיכר הדואר)
בשלב מוקדם של בניית פרבר באקו, מחוץ לחומות העיר העתיקה, צומחת כיכר ולצדה בזאר ספונטני.
1903
פינוי הכיכר
השלטונות מסלקים מן הכיכר את סוחרי התוצרת החקלאית ואת המבנים העזריים.
שנות ה-1920
סוף הבזאר הישן
בשנים הראשונות לשלטון הסובייטי הבזאר שבכיכר נסגר; הכיכר תקבל בהמשך את שמו של גיאורגי דימיטרוב.
1962
כיכר פיזולי
לאחר הצבת אנדרטת המשורר פיזולי מול תיאטרון הדרמה מקבלת הכיכר את שמה הנוכחי.
השנים הסובייטיות
ה«שוק העממי» המפורסם
הרובע עצמו התפרסם כשוק בלתי רשמי לסחורות מבוקשות ומחו«ל, על «חוקיו הבלתי כתובים».
שנות ה-2010 — שנות ה-2020
הריסה
רחובותיה הישנים של קובינקה מתחילים להיהרס לטובת בנייה למגורים חדשה.

היכן עוברים הגבולות

הרובע שוכן על קו הגבול שבין שני רובעים: הליבה (רחוב סמד וורגון, סמוך לקרקס ולמטרו ניזאמי) משויכת לרובע נסימי, ואילו הקצה הדרום-מערבי הנהרס — לרובע יאסמאל. אין זו אי-בהירות של המקורות אלא מיקומו האמיתי על קו התפר.

מה יש בסביבה

מלמעלה גובל הרובע בטזה בזאר, ובתוכו ניצב מסגד משאדי דאדאש. בקרבת מקום — כיכר פיזולי עם תיאטרון הדרמה, קרקס באקו ותחנת מטרו ניזאמי.

«מסגד קובינקה» נפרד כאתר מורשת אינו קיים — זוהי טעות נפוצה. ברובע ניצב מסגד משאדי דאדאש; ואילו «מסגד קובה» נמצא בעיר קובה עצמה.